ריבים בין אחים - מה הורים יכולים לעשות? מאת: אביטל יעקובי, אתר www.refua.co.il

נכתב ע"י אביטל יעקובי, פסיכולוגית מומחית לילדים ולמשפחה. כל הזכויות שמורות.

ריבים בין אחים הוא דבר מעצבן ומצער הורים רבים. בפנטזיה שלנו, היינו רוצים לראות את הילדים שהבאנו לעולם חיים באחווה ובהרמוניה תוך עזרה הדדית. במציאות אין בית שבו האחים אינם רבים כלל. לכן, הורים צריכים ללמוד לחיות עם זה, ללמוד להפחית את מספר הריבים וללמד את האחים איך לריב ואיך להגיע לפשרה או פתרון.

למה אחים לא יכולים בלי לריב?

• הריבים הם דרך לגייס את ההורים להתייחס לילדים. דרך הריבים ילדים בד"כ זוכים לתשומת לב רבה מצד ההורים, גם אם זאת תשומת לב שלילית.

• הדבר העומד ביסוד הריבים הוא התחרות והקינאה בין האחים על אהבת ההורים.

• הריבים מספקים לילדים תעסוקה כאשר הם משועממים ולא מוצאים את עצמם.

• באמצעות הריבים, האחים מנסים להשיג שליטה וכוח ולהרגיש עליונות לעומת האח השני.

• אחים לעתים קרובות פורקים את רגשות הכעס והתיסכול שלהם על מי שהכי קרוב עליהם בסביבה שבה הם מרגישים הכי בטוחים ואהובים. בבית, תמיד יאהבו ויקבלו אותם. גם אנחנו המבוגרים מרשים לעצמנו להיות פחות נחמדים ויותר כועסים ועצבנים בבית לעומת בעבודה.
  

מה חיובי בריבים? הכנה לחיים: באמצעות הריבים ילדים מתנסים ומתאמנים בלמידה של מיומנויות חברתיות. חשוב מאד לילדים ללמוד איך לריב, איך להתפשר ולהשלים כדי שיוכלו טוב יותר להתמודד עם חברים וגם בעתיד: עם בני זוג, בצבא ובמקומות עבודה.

מה הורים יכולים לעשות?

1. אחים צריכים שיכירו ברגשות הקינאה, הכעס והתיסכול שלהם דרך:

• מילים שמבטאות רגשות: "אתה ממש כועס" "ממש נעלבת ממנו", "אתה מקנא בו וזה טבעי".

• שאיפות: "היית רוצה שהוא יפסיק להתגרות בך."

• פעולות: "אולי תתלה שלט על החדר שאומר: "החדר הפרטי שלי. נא לדפוק.".
  

2. חייבים להפסיק התנהגות פוגעת ואלימה בין אחים: " אני מרשה להתווכח במילים אבל בלי ידיים". כשיש אחד שפוגע ואח אחר שנפגע, לתת יחס רק לנפגע, ובכך למנוע תשומת לב (=פרס) מהאח התוקף. אפשר להגיד: "זה בטח מאד כואב. אחיך צריך ללמוד איך לדבר במילים ולא עם הידיים." אם לא ברור מי הפוגע ומי התחיל, לעשות הפרדת כוחות ולשלוח כל אחד לחדר ולפעילות אחרת.

3. ללמד ילדים איך מגיעים לפשרה: המשמעות של פשרה היא: שכל אחד מוותר קצת או שמישהו מוכן לוותר עכשיו כדי שבעתיד יוותרו לו. חשוב ללמד ילדים איך לעשות מו"מ, לפתור חילוקי דעות, להגיע לפשרה ולהתגמש. לאחר שהאחים כבר למדו לפתור, יש לעודד אותם להתמודד לבד כמה שיותר.

4. להתערב כמה שפחות,כל עוד אין אלימות. כשיש ויכוח על חפץ או משחק: לאפשר לילדים לפתור את זה לבד (בתנאי שכבר לימדו אותם להגיע לפשרה). אם אין שיתוף פעולה, אפשר לקחת את החפץ הרצוי מהם וכך שניהם יפסידו מאחר שלא הגיעו לפשרה. חשוב שילדים לא יקבלו תשומת לב, שנתפסת אצלם כפרס, כאשר הם רבים כי אז ימשיכו בכך. 5. להימנע מהשוואות בין אחים: במקום להשוות התנהגות לא רצוייה: "למה אתה לא יכול להיות מסודר כמו אחותך?" דבר לילד רק על ההתנהגות שלא מוצאת חן בעיניך: "מפריע לי שהחדר שלך לא מסודר." 

6. לא צריך להתייחס לאחים באופן שוויוני. במקום זאת, כל ילד צריך לקבל יחס ייחודי לו: במקום לתת אהבה שווה: "אני אוהב אותך בדיוק כמו את אחותך", תראו לילד את המיוחד שבו: "אתה הכי מיוחד בשבילי ואף אחד לא יכול לקחת את המקום שלך בלב שלי."

7. לא "להלביש" על ילד תפקיד: במקום להגיד: "לקחת לו את הבובה? למה את צריכה להיות תמיד רעה כזאת." להגיד: "אחותך רוצה את הבובה בחזרה." אם האחות מתלוננת שהוא קמצן, ההורה יכול להגיד לו: "אני בטוח שאם תשאל אותו שוב, אתה תראה כמה הוא נדיב." 

8. לשבח את האחים כשהם משתפים פעולה ביניהם, נדיבים ועוזרים: "איזה אחים טובים אתם.", "איזו שיתוף פעולה יפה. כל הכבוד!"

9. אפשר לחפש שיר על אהבה ורעות ולבקש מן האחים שכל לילה לפני השינה יקראו או ידקלמו אותו אחד לשני. המטרה היא לסיים בנימה חיובית ואוהבת.

קבלו את העובדה שריבים הוא דבר נורמלי בכל משפחה. אפשר ללמד את האחים איך לריב "נכון", לא להיבהל מכל ריב. כמו שזה לגיטימי שהורים יריבו ביניהם, כך לגיטימי שאחים יריבו ביניהם. התפקיד של ההורים הוא ללמד את הילדים שגם בריבים יש כללים שאסור לשבור אותם.