היום הרגשתי.
את הקצה שלי.
את קצה הגובה.
קצה הכוח.
בהתחלה נבהלתי.
ואז הבנתי.
זו הזמנה.
להמשיך לגדול.
מאת: שאול נפתלי
את זה לא סיפרו לנו: שיהיה לנו עצוב, שנקנא, נתאכזב, נכעס ונרגיש עוד רגשות קשים ולא נעימים. הנטייה שלנו היא לגרש ולסלק את כל אלו.
כולנו יודעים שזה פשוט לא עובד.
אם זה היה יעיל היינו שמחים ומאושרים כל הזמן.
אז מה עושים?
כשמופיע רגש לא נעים מזהים שהוא הגיע, מסכימים שהוא בא להתארח. אם ניתן לו מקום הוא פשוט ילך מרצונו הטוב.
אך אם נתעקש לגרש אותו הוא לא ילך לשום מקום ואף יתחזק.
בואו נסתכל על זה אחרת ונזכיר לעצמנו: רגשות לא נעימים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הם לא תקלה.
רגשות קשים הם חלק מלהיות אנושי.
הברירה היחידה היא: להסכים לקיומם. להגיד לעצמי: זה מה שאני מרגיש/ה עכשיו. זה אנושי. אני לא ארד על עצמי שאני מרגיש ככה. אני לא חייב לסלק את זה. הרגש הזה לא הגיע סתם. הוא כמו נורה אדומה שבאה לסמן לי שעלי לטפל בעצמי בכיוון מסויים.
.אל תאמינו לי. פשוט תנסו.
:
Comments