ראיון של אביטל יעקובי שהתפרסם ב- YNET
כתבה: גלית לוי. פורסם: 27.06.06, 11:50
אח חדש: כך תעזרו לבכור להתמודד עם השינוי
תינוק חדש הגיע הביתה. כולם שמחים וחוגגים, אבל בצד עומד אחיו. רק אתמול הוא היה היחיד, ועכשיו עליו ללמוד לחלוק ולאהוב את התוספת, וזה לא תמיד קל. איך עוזרים לו לעבור את זה? ילדים זה שמחה, תלוי את מי שואלים. ככה זה לפחות כשאמא ואבא חוזרים מבית החולים עם תינוק חדש, כולם עומדים מסביבו מאושרים, מתפעלים מתווי הפנים, מהדמיון לסבתא חנה ומפלומת השיער על הראש. כולם? לפעמים, ליד התינוק החדש עומד אחיו הגדול, שעד עכשיו התרגל שמתפעלים רק ממנו.
עכשיו, עם כניסת החבילה החדשה, הוא לא ממש מבין על מה המהומה, וגם לא ממש מאושר ממנה. דבר אחד הוא כן מבין – התינוק החדש הזה שבא הביתה, לא רק עושה המון רעש, אלא גם לוקח את כל תשומת הלב, במיוחד את זו של אמא.
זה בסדר, מרגיעים המומחים. זה נורמלי וטבעי שלוקח זמן לילד להתרגל למבנה המשפחתי החדש. גילי דר, דולה, מדריכת הכנה ללידה ומדריכת הורים, מציעה סדנה משותפת להורים וילדיהם שבה לומדים איך להתמודד עם המשברים והקשיים שבדרך: "יש ילדים שנמנעים מלבטא את רגשותיהם הכנים בנוגע להריון או לאח שבדרך", מסבירה דר. "הם חוששים לאכזב או להכעיס את הוריהם, וחשים אשמה על קנאתם ועל אי שביעות הרצון מהמצב. במקרים כאלה הם עשויים לפתח התנהגויות חדשות או רגרסיה להתנהגות תינוקית. למשל, על ידי תלישת שערות, חזרה לבקבוק או למוצץ בגילאים הצעירים, או ביטויי כעס וחרדה אצל ילדים גדולים יותר באופן מוחצן (אלימות, התקפי זעם) או מופנם (ירידה בלימודים, ביטוי בציורים)".
בסדנה שנקראת "אח ורק אני", מלמדת דר את ההורים והילדים דרך משחקים, הצגות ופעילויות משותפות, איך להתמודד עם השינוי שעומד להגיע. דר: "הילדים לומדים להביע את רגשותיהם, ליד הוריהם, בסביבה שנותנת לגיטימציה מלאה לרגשות אלה. הקבוצה והשותפות שנרקמת בין המשתתפים הצעירים, מקילה עליהם מאוד".
המטרה היא קודם כל להסביר את השינוי שעומד להתרחש, ולערוך תיאום ציפיות בין הרצוי והמצוי: אח שלך לא יכול לשחק איתך כדורגל כשהוא יגיע מבית היולדות, וגם לא אמא. דר: "אני מאמינה שזה לא נכון לצבוע את הנושא באור ורוד ולתאר את חוויית האח החדש כמשהו נפלא, כי כשיגיע רגע האמת, הילדים יגלו שיש פער בין ההבטחות לבין המציאות. זה עלול ליצור כעס, בלבול, אכזבה וחוסר אונים. באמצעות מפגש חווייתי, שעשוע ומשחק, אנחנו נותנים לילדים ולהורים כלים מעשיים להתמודדות עם השינוי המתקרב".
לא לעשות עניין נטע ברכל, יועצת חינוכית ומדריכת הורים, ממליצה לא לעשות עניין ולהתייחס להרחבת המשפחה כאל תהליך טבעי. "התחושה הכללית שרווחת אצל משפחות בשנים האחרונות היא שהולדת אח היא משבר ולא התרחשות טבעית. אחת הסיבות לכך היא שהורים נחשפים היום למידע רב ממקורות שונים ולפעמים סותרים, והתחושה הכללית שנוצרת אצלם היא בלבול מצד אחד וחוסר אונים, מן הצד השני. דברים שהיו טבעיים וזורמים הפכו להיות משימה לימודית שצריך להתכונן אליה".
ברכל מאמינה שרוב ההורים יכולים למצוא דרכים יצירתיות לשוחח עם הילד על השינוי ולהכין אותו לכך. "לרב ההורים יש את הידע הדרוש באופן אינטואיטיבי. אבל מאחר שהמשפחה המודרנית הרבה פעמים עסוקה ומתרוצצת, סדנה כזו יכולה להוות פתרון ומסגרת בתוך השגרה".
אחת הדרכים, היא למצוא את העיתוי המתאים (לא מייד כשמגלים את הפס בבדיקה) כדי לבשר את הבשורה המשמחת. אפשר לדמיין ביחד כיצד יראה השינוי. ברכל: "אפשר לעבד את הרגשות והחששות תוך כדי משחק, ומומלץ לשמור על ערוץ תקשורת פתוח ולתת מקום לכל ההיבטים של השינוי. שיחה וייעוץ יכולים להיות לעזר, במקרה שאחד ההורים מודאג, או שאצל הילד מתגלות רגרסיות ותחושות חרדה. גם הזמן המשפחתי שמזמנת הסדנה יכול להיות חוויה מגבשת באווירה רגועה".
הגדול מרביץ לקטנה יש כאלה שמעדיפים טיפול פרטני. אביטל יעקבי, פסיכולוגית ילדים, עושה ביקורי בית וצופה בדינמיקה המשפחתית. יעקבי: "שיטת הטיפול הזו מאפשרת לי לקבל את התמונה ללא תיווך ההורים. יום אחד הגעתי לביקור בית, אחרי שההורים התלוננו שהגדול מציק ומרביץ לאחות הקטנה. כשצפיתי באחים, ראיתי כיצד הקטנה פולשת לטריטוריה של הגדול ומפריעה לו במשחק שבו הוא עסוק. הוא הגיב על כך באלימות וזכה לכעס וטרוניה מצד ההורים. זו דוגמה לטווח השינויים שמביא עמו האח החדש למשפחה, שמערערים את הדינמיקה ומביאים אותה למצבים קיצוניים".
יעקובי ממחישה להורים את עוצמת השינוי שהילד עומד לעבור באמצעות השוואה לסיטואציה שבה בן זוגם היה פשוט מביא עוד שותף הביתה: "בשלב הבא, האישה או הבעל החדש מקבלים את הבגדים והדברים שלך ובנוסף לזה, כולם מתפעלים מהחיוך שלהם".
לשיטת יעקבי, ההכנה לשינוי אינה צריכה להכביר במילים. "ילדים קטנים יתקשו להבין את גודל השינוי רק מהשיחה. דווקא לאחר הלידה, תוך כדי בניית השגרה החדשה, חשוב לתת ביטוי מילולי לרגשות השונים, לתווך להם את המציאות, וכך לתת להם כלים להביע ולהתמודד עם תחושותיהם".
את זה עושים כשמכירים ברגשות, ואף מזדהים עימם. אפשר לומר 'נכון, הבכי שלו ממש מעצבן ולא נעים', או לעזור לו להביע את המשאלות שלו: 'בטח היית רוצה שוב להיות הבן היחיד היחיד שלי'. כדאי להראות לאח הגדול כמה הקטן אוהב אותו, מחייך אליו או רוצה אותו. להציע להשתתף ולעזור בטיפול, אך לא להכריח. אם הגדול רוצה במהלך המשחק להיות התינוק, מומלץ לאפשר ולשתף פעולה.
גילי דר משתפת אותנו בכמה טיפים מהסדנה שהיא מעבירה:
ספרו לילד על ההריון והאח או האחות שבדרך בשלב מוקדם, על מנת שלא ישמע על כך לראשונה ממישהו אחר.
הסבירו לילד למה אתם מביאים עוד ילד לעולם, מבלי להפוך את זה לאחריותו. אימרו: "אנחנו ממש אוהבים ילדים אז רצינו עוד אחד", ולא: "חשבנו שתרצה אח או אחות".
הראו לילד תמונות שלו מימיו הראשונים וספרו לו חוויות טובות.
ענו על השאלות שנשאלו מבלי להוסיף פרטים. למשל, ילד בן 4 ששואל מאיפה באים תינוקות לא מתכוון להסבר על הזרע והביצית. הסתפקו בהסבר שהתינוק גדל במקום מיוחד שיש לו בבטן של אמא (שנקרא רחם), וכשהוא גדול מספיק הוא יוצא משם.
ספרו לילדכם מה עושה תינוק (אוכל, בוכה, ישן), והכינו אותו כך שייקח זמן עד שהוא יעשה דברים נוספים.
ומה עושים כשיוצאים מבית היולדות? עם חזרתכם מבית היולדות, השתדלו שידיה של אמא יהיו פנויות לחבק את הילד הבכור. אבא או מלווה אחר יכניס את התינוק החדש הביתה.
הקפידו להקדיש לפחות 10 דקות של זמן איכות ביום לילד הבוגר ללא הפרעות והסחות. עשו זאת בזמן שהתינוק ישן, למשל. קראו לזמן הזה בשם מיוחד וחיובי: "הזמן המיוחד שלנו" או שם אחר.